המעבר לבית אבות הוא תמיד צעד משמעותי בחייו של האדם המבוגר, וכמובן שגם הסביבה הקרובה לו. כתוצאה מכך צריך לעשות 
הכל כדי לבדוק שאכן מצאנו בית הולם עבור האדם המבוגר, וגם שהסכם המגורים הוא בהחלט מתקבל על הדעת. למרבה הצער, בתחום הזה הפער בין הרצוי לבין המצוי עלול להיות גדול.
ההסכמים עם בתי האבות כוללים מספר סעיפים שלא כולם שמים לב אליהם, חלק ברמה של מלכודות של ממש. אז איך תעשו את זה נכון? הנה מספר נקודות שחשוב שתייחסו להן תשומת לב ראויה.
בדקו את אפשרויות התשלום לפני הכול
מחיר השהות בבית אבות משתנה בהתאם לסוגו ותלוי גם במדיניות המוסד הגריאטרי הספציפי. כשבוחנים את צורת התשלום בבית האבות, צריך לעשות את זה עם זכוכית מגדלת (ורצוי גם מחשבון). הדבר המרכזי שצריך לשים לב אליו הוא מסלול התשלום. בדרך כלל נהוג לשלם דמי אחזקה חודשיים, אבל לצד זה ייתכנו דמי פיקדון או בטחונות אותם חשוב לבחון מבעוד מועד.
יש לראות מה כולל הסכום החודשי שמשלמים, כי לפעמים יש שירותים שכרוכים בתשלום נוסף ושמייקרים את התמונה בפועל. מומלץ להעדיף בית אבות שכולל במחיר שהוא גובה מהדיירים המגיעים אליו את הביטוחים הנדרשים, למשל ביטוח אחריות מקצועית של צוות בית האבות או ביטוח צד ג’ שחל על המבקרים בבית האבות.
בחנו את אוכלוסיית היעד
יש בתי אבות בהם קיימות מספר מחלקות, הנבדלות על פי אוכלוסיית היעד שלהם – ובהמשך לכך רמת והיקף השירותים. יש למשל הבדל משמעותי בין מחלקת קשישים סיעודיים למחלקת קשישים תשושי נפש, או אפילו עצמאים במידה זו או אחרת. חשוב לעבור על ההסכם ולראות מהם תנאי השהות של הדייר, מבחינת המחלקה שהוא יימצא בה, תנאי השהות וכן הלאה.
אחד הדברים הגרועים ביותר שאפשר לעשות הוא לשכן אדם קרוב בבית אבות שפשוט לא מותאם לו, מסיבה מסוימת. בחירה שכזו עלולה לחולל יותר נזק מאשר להביא לתועלת של ממש עבור הקשיש ובני משפחתו.
על שינויים, עזיבות ומה שביניהם
יש לראות האם התשלום צמוד לפרמטרים מסוימים (נניח מדד המחירים לצרכן), וכן מהי המדיניות לגבי שינוי התשלומים. אם בית האבות מצהיר שהוא יכול לשנות את המחיר בכל עת, הרי שייתכן שזו מלכודת לכל דבר ועניין. סעיף חשוב אחר נוגע לאופציית העזיבה של הדייר את בית האבות: מתי אפשר לעבור? האם יש קנס? מה קורה עם הפיקדון במצבים אלה? ועוד.
חשוב לשים לב שההסכם הוא מאוזן, ומתייחס לחובות ולזכויות של כל אחד מהצדדים (למשל בכל הנוגע להפרות חוזה ולמדיניות במצבים אלה). זה לא מובן מאליו, כי חלק מההסכמים מראש מבטאים את העמדה של בית האבות, ופחות את זו של הדייר. בהמשך לכך יש בתי אבות שינסו לקבול את הדיירים אליהם, עם סעיפים כלכליים שונים, משונים ובעיקר בלתי פרופורציונליים, כשההמלצה הברורה היא להתרחק מחלקם הגדול. גם לאחר מעבר לבית האבות, לקשיש ולמשפחתו צריכה להיות אפשרות מסוימת לעבור מבית האבות בצורה הוגנת.
נסיים עם כמה בדיקות טכניות שאי אפשר בלעדיהן…
עם או בלי קשר לחוזה, אתם צריכים לוודא שאתם סומכים עליו ועל הצוות שלו בכל מאת האחוזים. בית האבות חייב להחזיק ברישיון פעילות מלא של משרד הבריאות, ולעמוד תחת פיקוחו (כולנו נחרדנו בשנים האחרונות לשמוע על מוסדות גריאטריים בהם נעשתה פגיעה של ממש בדיירים). חשוב לראות האם יש בבית האבות אמצעי בקרה (למשל טלוויזיה במעגל סגור), וכמובן שגם את כל אמצעי הבטיחות הבסיסיים: אמצעים לכיבוי אש, ציוד רפואי, אביזרי סיוע בחדרים ובמקלחות וכן הלאה.
אולי יעניין אותך לקרוא גם:
