המעבר לבית אבות הוא תמיד צעד משמעותי בחייו של האדם המבוגר, וכמובן שגם הסביבה הקרובה לו. כתוצאה מכך צריך לעשות 
הכל כדי לבדוק שאכן מצאנו בית הולם עבור האדם המבוגר, וגם שהסכם המגורים הוא בהחלט מתקבל על הדעת. למרבה הצער, בתחום הזה הפער בין הרצוי לבין המצוי עלול להיות גדול.
ההסכמים עם בתי האבות כוללים מספר סעיפים שלא כולם שמים לב אליהם, חלק ברמה של מלכודות של ממש. אז איך תעשו את זה נכון? הנה מספר נקודות שחשוב שתייחסו להן תשומת לב ראויה.
בדקו את אפשרויות התשלום לפני הכול
יש לראות מה כולל הסכום החודשי שמשלמים, כי לפעמים יש שירותים שכרוכים בתשלום נוסף ושמייקרים את התמונה בפועל. מומלץ להעדיף בית אבות שכולל במחיר שהוא גובה מהדיירים המגיעים אליו את הביטוחים הנדרשים, למשל ביטוח אחריות מקצועית של צוות בית האבות או ביטוח צד ג’ שחל על המבקרים בבית האבות.
בחנו את אוכלוסיית היעד
יש בתי אבות בהם קיימות מספר מחלקות, הנבדלות על פי אוכלוסיית היעד שלהם – ובהמשך לכך רמת והיקף השירותים. יש למשל הבדל משמעותי בין מחלקת קשישים סיעודיים למחלקת קשישים תשושי נפש, או אפילו עצמאים במידה זו או אחרת. חשוב לעבור על ההסכם ולראות מהם תנאי השהות של הדייר, מבחינת המחלקה שהוא יימצא בה, תנאי השהות וכן הלאה.
אחד הדברים הגרועים ביותר שאפשר לעשות הוא לשכן אדם קרוב בבית אבות שפשוט לא מותאם לו, מסיבה מסוימת. בחירה שכזו עלולה לחולל יותר נזק מאשר להביא לתועלת של ממש עבור הקשיש ובני משפחתו.
על שינויים, עזיבות ומה שביניהם
חשוב לשים לב שההסכם הוא מאוזן, ומתייחס לחובות ולזכויות של כל אחד מהצדדים (למשל בכל הנוגע להפרות חוזה ולמדיניות במצבים אלה). זה לא מובן מאליו, כי חלק מההסכמים מראש מבטאים את העמדה של בית האבות, ופחות את זו של הדייר. בהמשך לכך יש בתי אבות שינסו לקבול את הדיירים אליהם, עם סעיפים כלכליים שונים, משונים ובעיקר בלתי פרופורציונליים, כשההמלצה הברורה היא להתרחק מחלקם הגדול. גם לאחר מעבר לבית האבות, לקשיש ולמשפחתו צריכה להיות אפשרות מסוימת לעבור מבית האבות בצורה הוגנת.
נסיים עם כמה בדיקות טכניות שאי אפשר בלעדיהן…
