טיפול טבעי בגאוט שיגדון: 10 טיפים ועצות שימושיות לטיפול בגאוט

גאוט, או שיגדון, הוא דלקת מפרקים מסוג נפוץ מאד. מדובר בצרה צרורה מלא מעט בחינות: המחלה עלולה להיגרם עקב לא מעט סיבות, ביניהן תורשה, גיל ומגדר (היא נפוצה בעיקר אצל נשים בגיל המעבר), תזונה, משקל עודף, נטילת תרופות או מחלות נלוות. התסמינים שלה כוללים כאבים חריפים שעשויים להיות פתאומיים, ולצד זה חום, רעד, צמרמורת, רגישות והגבלת התנועה.

כל מי שסובל משיגדון ירצה לדעת מה הוא יוכל לעשות כדי להתמודד עם הבעיה, ורצוי בצורה טבעית ככל האפשר. אם לאחר אבחון מחלת שיגדון על ידי רופא מטפל ונטילת תרופות מקלות לא שיפרו את הבעיה, אולי כדאי לבחון את הטיפול בדרך עוקפת יותר.

האמונה כיום היא שבאמצעות תזונה, שתייה והרגלי חיים נכונים אפשר להעניק לגוף את הכלים לריפוי עצמי של הדלקת. הנה כמה דרכים יעילות מאד.

  1. שתיית מים – חשוב שכל אדם ישתה מים, ועל אחת כמה וכמה אדם הסובל מגאוט. הכמות המומלצת עבורו היא לפחות שניים וחצי עד שלושה ליטרים מים ביום. שתייה מרובה של מים מאפשרת לדלל את חומצת השתן במפרקים, אחד מסימני הבעיה.
  2. מיץ חמוציות – שתייה של מיץ חמוציות מומלצת מאד לאנשים הסובלים מגאוט, גם כאן עקב היכולת המשופרת של החמוציות להוריד את חומצת השתן בדם. שימו לב שכדי שיתרונות אלה יתגשמו, חשוב שמיץ החמוציות יהיה ללא תוספת ממתיקים מלאכותיים.
  3. הימנעות משתיית אלכוהול – רצוי מאד להימנע משתייה של אלכוהול כאשר סובלים משיגדון, מכיוון שהוא מביא לעיכוב בהפרשה שהכליות מבצעות לחומצת השתן. עיקר הבעיה היא בבירות או בליקרים, אבל מומלץ מאד להימנע גם מצריכה של יינות.
  4. מזונות עתירים בחומצות שומן – חומצות שומן מסייעות מאד להתמודד עם גאוט ועם התסמינים שלו. בין המאכלים שמומלץ להוסיף לתפריט התזונה במצבים אלה אפשר למנות סוגים שונים של דגים (דוגמת סלמון), שמן זית, שומשום, אגוזים (הן במקרה של שומשום והן במקרה של אגוזים חשוב לוודא שהם לא עברו קלייה), אבוקדו ועוד.
  5. פירות וירקות – מומלץ להגדיל את הצריכה של פירות וירקות, מכיוון שהם משמשים נוגדי חמצון מצד אחד ועשירים במינרלים ובויטמינים חיוניים מהצד האחר. בין הירקות המומלצים תמצאו את הבצל הלבן או הסגול, השום או הזנגוויל. בגזרת הפירות, אפשר בהחלט להעניק עדיפות לפירות בהם כמות גבוהה של ביופלאבנואידים, דוגמת פירות יער.
  6. מזונות עשירים בסיבים תזונתיים – מהבחינה הזו מומלץ להעשיר את הצריכה של דגנים מלאים, ביניהם גריסים, קינואה, שיבולת שועל ואורז מלא. הסיבה לכך היא שהסיבים מביאים להאצה של הפרשת חומצות השתן מהגוף.
  7. אננס – אננס מקבל מקום של כבוד ברשימת המזונות המומלצים לאנשים הסובלים מגאוט, מכיוון שיש בו את הברומלין – אנזים שאחת התכונות החשובות שלו היא הפחתת הדלקתיות.
  8. הימנעות מחלקי בשר פנימיים – הדעה הרווחת כיום בקהילה הרפואית היא שמזונות מהחי בהם כמות פורינים גבוהה עלולה להזיק לאנשים הסובלים מגאוט. לכן מומלץ לצמצם אכילת חלקי בשר פנימיים (כבד, לבבות, טחול וכן הלאה), צירי בשר או מרקים בהם הבשר מהווה מרכיב עיקרי.
  9. צמצום צריכת מאכלים אחרים המכילים פורינים וחלבונים – פורינים וחלבונים המביאים להחמרת הבעיה נמצאים גם במזונות שאינם בשריים, דוגמת ביצים, אפונה יבשה, שעועית יבשה, מלפפונים, תרד מבושל או קישואים. לא תמיד יש צורך להימנע מצריכה שלכם לחלוטין (כי המאכלים האלה נוטים להיות בריאים באופן כללי), אבל בהחלט חשוב לעשות את זה בצורה מבוקרת.
  10. הכנסת צמחי מרפא לתפריט – צמחי מרפא מועילים מאד לטיפול בהרבה מאד מצבים רפואיים, כולל בגאוט. חליטה מומלצת מהבחינה הזו כוללת בתוכה זרעים של סלרי ועלי אכילאה אלף העלה, חליטה שמגבירה את קצב הטלת השתן מהגוף.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *