מתגרשת? המדריך המלא עבור האישה ובחינת זכויותיך בחוק

גירושין לא יכולים להיות דבר פשוט, עבור כל אחד מהצדדים. מנקודת המבט של האישה, התמונה כיום היא מורכבת פי כמה ביחס לעבר.

אם בשנים עברו נראה היה שהזכויות של האישה בפרמטרים שונים מובטחות – למשל קבלת משמורת על הילדים או תשלום דמי מזונות – בשנים האחרונות התפיסה היא שהנסיבות הספציפיות של המקרה הן שצריכות לשחק תפקיד. במילים אחרות: זה ממש לא מובן מאליו כיום שהאישה תקבל את מלוא הזכויות בגירושין.

אם גם את מתגרשת, תרצי בוודאי לדעת מהן הזכויות העיקריות שמגיעות לך, בנקודת הזמן הנוכחית. המאמר הבא יעשה קצת סדר בבלאגן.

מזונות אישה ומזונות ילדים

בעת הליך גירושין, נקבעים דמי המזונות שהאישה אמורה לקבל (שוב, אם זה מה שקובעת הערכאה המשפטית הספציפית). הסוג הראשון הוא מזונות אישה, שאמורים להבטיח שהיא תוכל לשמור על רמת החיים שלה במהלך החיים המשותפים גם אחרי הגירושין. דמי מזונות אלה נועדו לכסות הוצאות עבור טיפולים רפואיים, אחזקת הרכב, בגדים, בילויים וכן הלאה. מבחינה חוקית יש לשלם את מזונות האישה עד אשר הגט מתקבל.

מזונות ילדים מיועדים, כפי שאפשר להסיק בוודאי משמם, עבור הילדים המשותפים של בני הזוג. מזונות הילדים אמורים להבטיח שהם יקבלו עד גיל הבגרות (18) את כל הדרוש לצורך הגדילה וההתפתחות שלהם, מבלי שעצם הגירושין יפגע ביכולת שלהם לעשות זאת. תעריף דמי המזונות בוחן את הצרכים של הילדים, בהתאם לגילם למשל, ומתייחס גם להכנסות ההורים טרם הגירושין. הסכום נועד לעמוד בתשלום עבור חינוך הילדים, רכישת מזון עבורם, ביגוד, חוגים וכן הלאה.

משמורת ילדים והסדרי ראייה

אחת הסוגיות הטעונות ביותר בכל מקרה גירושין נוגעת למשמורת הילדים, כלומר, אצל מי מבין ההורים הילדים ישהו? למרות שברוב המקרים מוחלט עדיין שהאישה היא שתקבל את המשמורת, היום ההחלטה על כך אינה "אוטומטית".

יש מצבים בהם מוחלט שהמשמורת תהיה של הגבר, או לחלופין על משמורת משותפת. במסגרת חזקת הגיל הרך, עדיין ההחלטה הכמעט מובנית מאליה היא שהילדים ישהו עם אימם עד גיל שש, כי ההנחה היא שזוהי טובת הילד. לאחר גיל שש נבחנות נסיבות המקרה, כשברוב המקרים הילד כן יישאר אצל אימו.

אי אפשר לדבר על משמורת ילדים מבלי להגדיר את הסדרי הראייה, שמגדירים מתי הצד שלא מקבל את המשמורת יוכל להיפגש עם הילדים. הסדרי הראייה משפיעים במידה רבה על גידול הילד, ולכן גם אישה שמקבלת את המשמורת חייבת לשים אליהם לב. בלא מעט תרחישים ההורים מסכימים יחדיו על הסדר הראייה, תרחיש שהוא מועדף מבחינתם של כל המעורבים.

ההערכאה המשפטית כן קובעת

גם בנושא של השפעת הערכאה המשפטית על הסדר הגירושין אנחנו עדים לשינוי בשנים האחרונות. בגדול, יש כיום שתי אפשרויות לקיום הליך הגירושין: בית המשפט הרבני לעומת בית המשפט לענייני משפחה. כידוע, הערכאה אליה פונים ראשונה היא שתנהל את התהליך מתחילתו ועד סופו, מה שידוע בתור "מירוץ הסמכויות".

למרות שהפערים הצטמצמו במהלך השנים, עדיין הנטייה היא שבתי המשפט לענייני משפחה רואים יותר את טובת האישה לעומת בתי המשפט הרבניים, שהגישה שלהם היא מסורתית. התוצאה של זה עשויה להיות שדמי המזונות שהאישה תקבל יהיו גבוהים יותר, וכך גם לגבי הרכוש והזכויות הפיננסיות האחרות הנקבעות במסגרת הליך הגירושין. מנגד, הגישה של בית המשפט הרבני עלולה לפגוע מעט בזכויות האישה, למשל מבחינת דמי מזונות מוקטנים או חלוקת רכוש שבאה יותר לקראתו של הגבר, הנתפס על ידי הערכאה הזו כמפרנס העיקרי במשפחה.

התמודדות אישית לא פשוטה

כאמור, ההחלטה על גירושין היא לא קלה לשני הצדדים. ההנחה היא כי ההליך קשה יותר לאישה מלגבר מכיוון שהיא "אוטומטית" נחשבת לעמוד התווך המשפחתי ולזו שצריכה להחזיק אותו. זו הכללה מאוד גסה להניח שגברים פחות מעורבים ופחות מעוניניים בשמירת התא המשפחתי כמו האם – זוהי הכללה פשוט לא נכונה ואין לחשוב שאלו פני הדברים בפועל. אם את מרגישה שאת עדיין צריכה עזרה בהבנת המצב החדש והלא פשוט את מזומנת להיכנס לאתר fips.org.il – מרכש מידע לנשים מתגרשות ברשת ולהבין יותר מא' ועד ת' לקראת מה את הולכת בהליך הגירושין.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *